ראשי > פסקי דין > ניהול הליכים משפטיים על ידי חייב בפשיטת רגל

ניהול הליכים משפטיים על ידי חייב בפשיטת רגל

בהתאם לדין זכויות תביעה של החייב מוקנות לנאמן עם הכרזת החייב פושט רגל – זכות שיש לחייב לתבוע למעשה מומחית לנאמן. הכלל הוא שלא תינתן לפושט הרגל אפשרות לנהל בעצמו התדיינויות משפטיות הנוגעות למקצת מחובותי, מאחר שבמידה ואין מקורות כספיים לניהול הליכים משפטיים של החייב , התדיניויות כאמור עשויות לגרוע כספים מקופת הכינוס.

החייב מבקש לנהל התדיניויות משפטיות ויש להכריע בין שני שיקולים נוגדים -

הגנה על אינטרס הנושים וזכות הגישה לערכאות של החייב.

 

בית המשפט חזר על ההלכה הפסוקה לפיה אין לחסום אדם מגישה לארכאות בגלל שהינו דל אמצעים.

 

מנגד בית המשפט קבע שלאור הנתהלות החייב ולאור סיכויי התביעה שמבקש החייב להגיש נמוכים, ישארו תנאים שקבע בית המשפט המחוזי – בהם הפקדת ערבות צד שלישי בסכום משמעותי.

באשר לתביעה נוספת – תביעת פיצויים – בית המשפט קבע שהתניית המשך ניהול התביעה על ידי החייב בהפקדת סכום משמעותי פוגעת בחייב.

מאחר ומדובר בתביעה כספית בהיקף מצומצם יחסית [הסעד הנתבע עומד על הסך 240,000 ?] ויהיה בכך כדי להשפיע על הוצאות שיפסקו – קביעת ערבות צד שלשי צריכה להיות מידתית ונמוכה יותר מזאת שנקבעה על ידי בית המשפט המחוזי.

בנוסף, ציין בית המשפט שיתכן וקופת הכינוס תתעשר כתוצאה מניהול התביעה ולאור יתר התנאים שקבע בית המשפט המחוזי לניהול ההליך, הרי שזכות הנושים מובטחת.

 

בית המשפט הפחית את סכום הערבות ביחס לתביעת הפיצויים לסך של 12,000 ש"ח.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  148/17

 

לפני:   

כבוד השופט י' דנציגר

 

המבקש:

אברהם תמרי

                                           

 

נ  ג  ד

                                                                                                     

המשיבים:

1. עו"ד אורן הראל - הנאמן

 

2. כונס הנכסים הרשמי

                                           

 

החלטה

 

          בקשת רשות ערעור המופנית כלפי שתי החלטות של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' עמית-אניסמן) בפש"ר 12817-03-11, [פורסם בנבו] מיום 4.12.2016 ומיום 6.12.2016, בגדרן הותר למבקש, חייב בהליך פשיטת רגל, להמשיך בניהול שני הליכים משפטיים שהוגשו על ידו, בכפוף למספר תנאים.

 

רקע והליכים קודמים

 

1.       בגדר בקשת רשות הערעור שלפנ?י משיג המבקש על אחד מן התנאים המצטברים שקבע בית משפט של פשיטת רגל (להלן: בית המשפט המחוזי) כתנאי לאשר את המשך ניהולם של שני הליכים משפטיים על ידו. עניינו של התנאי מושא הבקשה בחיוב המבקש בהפקדת ערבות צד שלישי בסכום של 35,000 ש"ח בגין כל אחד מן ההליכים, וזאת לשם הבטחת תשלום הוצאות שתושתנה על המבקש, ככל שאיזה מן ההליכים יידחה, כך שקופת פשיטת הרגל לא תישא בהן. המבקש עותר כי גובה הערבות הנדרשת בכל הליך יופחת ויועמד על סכום מירבי של 5,000 ש"ח.

 

2.       עניינו של ההליך הראשון בתביעה שהגיש המבקש בבית משפט השלום בירושלים [ת"א 7095/09] [פורסם בנבו] לקבלת פיצויים מוסכמים בגין הפרה נטענת של הסכם קומבינציה על ידי הנתבעים שם (להלן: תביעת הפיצויים). תביעת הפיצויים הוגשה כשנתיים עובר למועד שבו הגיש המבקש בקשה למתן צו כינוס. יצוין, כי המבקש ניהל הליך המבוסס על מסכת עובדות זהה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב [ת"א 2238/08], [פורסם בנבו], אלא ששם עתר הוא להצהיר על בטלות הסכם הקומבינציה. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר קיבל את תובענת המבקש, תלוי ועומד לפני בית משפט זה [ע"א 8302/16]. בית משפט השלום בירושלים (השופטת מ' מי-דן) הורה ביום 10.8.2010 על עיכוב ההליכים לפניו עד למתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ולאחר שזה ניתן, פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה לחדש את תביעת הפיצויים.

 

          עניינו של ההליך השני בתביעה שהגיש המבקש נגד בנק לאומי לישראל בע"מ לבית משפט השלום בפתח-תקווה [ת"א 11408-09-16] [פורסם בנבו] לקבלת פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בין היתר בשל סגירת חשבון הבנק שלו (להלן: התביעה הנזיקית). תביעה זו הוגשה לאחר שביום 10.8.2016 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת המבקש לניהול תביעה זו, בגדרה נקבע כי בטרם תידון בקשתו, על המבקש להסיר את מחדליו במסגרת הליך פשיטת הרגל. חרף הדברים הללו, הגיש המבקש את התביעה הנזיקית, ובית משפט השלום בפתח-תקווה הורה לו להמציא אישור על ניהול ההליך.

 

3.       המבקש פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבל אישור להמשך ניהול שני ההליכים. בהחלטה מיום 4.12.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את עמדת המשיב 1, הנאמן לנכסי המבקש (להלן: הנאמן), ואישר את המשך ניהול תביעת הפיצויים על ידי המבקש בכפוף לקיום מספר תנאים מצטברים, ובהם הסרת מחדליו; תשלום כל עלות הנובעת מניהול איזה מההליכים על ידי צד שלישי; והמצאת ערבות צד שלישי בסך של 35,000 ש"ח (להלן: ההחלטה הראשונה). בהחלטה נוספת מיום 6.12.2016 הורה בית המשפט כי התנאים שנקבעו בהחלטה הראשונה יחולו גם על המשך ניהול התביעה הנזיקית.

 

          על החלטות אלה נסבה בקשת רשות הערעור שלפני.

 

טענות המבקש

 

4.       כאמור, בקשת רשות הערעור שלפני מופנית כלפי גובה הערבות שנקבעה בלבד. לטענת המבקש, אין באפשרותו להפקיד ערבויות בסכום שקבע בית המשפט המחוזי, ועל כן עותר הוא לכך שבית משפט זה יפחית את סכום הערבויות לכדי 5,000 ש"ח לכל היותר "כולל כל ההוצאות". המבקש טוען כי אלמלא כן, לא יהיה באפשרותו להמשיך בניהול שני ההליכים. המבקש אף מעלה טענות לגבי סיכויי ההליכים עצמם.

 

          לאחר קבלת תגובות הצדדים בהתאם להחלטתי מיום 22.2.2017, הגיש המבקש "בקשת רשות להגיב בקצרה לתשובות המשיבים 1 ו-2". בגדר בקשה זו, עתר המבקש כי בית המשפט יורה על ביטול תנאי נוסף שקבע בית המשפט המחוזי לניהול שני ההליכים, בדבר השתת כל עלות הנובעת מניהול איזה מההליכים על צד שלישי. בנוסף, טען המבקש כי הסיר את מרבית מחדליו במסגרת הליך פשיטת הרגל; כי שני ההליכים שמבקש הוא לנהל עשויים, ככל שיוכרעו לטובתו, להעשיר את קופת פשיטת הרגל; וכי חרף פניותיו לנאמן, סירב האחרון לנהל את תביעת הפיצויים.

 

תגובת הנאמן

 

5.       לטענת הנאמן, אין מקום להתערבות בית משפט זה בהחלטות בית המשפט המחוזי, וממילא, מדובר בהחלטות סבירות בנסיבות העניין. בהקשר זה, מציין הנאמן כי המבקש שילם בעת האחרונה באמצעות בת זוגו סכום של 40,000 ש"ח לנושה אשר הגיש תביעת חוב וכן שילם סכום זהה לקופת פשיטת הרגל. הנאמן מוסיף כי אין בהליכים שמעוניין המבקש לנהל כדי לשנות ממצבת תביעות החוב נגדו, מה גם שעלולות להיפסק הוצאות לחובתו, באופן שיפגע בקופת פשיטת הרגל. לבסוף מציין הנאמן כי המבקש טרם הסיר את מחדליו כך שממילא אינו עומד ביתר התנאים שנקבעו להמשך ניהול ההליכים.

 

תגובת משיב 2

 

6.       לעמדת משיב 2, כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר), בשים לב להתנהלות המבקש במסגרת הליכי פשיטת הרגל, כמו גם למהות ההליכים שמעוניין המבקש לנהל וסיכויי ההצלחה בהם, התנאים שהציב בית המשפט המחוזי להמשך ניהול ההליכים על ידי המבקש מאזנים כראוי בין זכות הגישה לערכאות של המבקש לבין הצורך בשמירה על שוויון בין הנושים. הכנ"ר מוסיף כי מדובר בתביעות כספיות, אשר אף אם תתקבלנה, לא יהא בכך כדי לשמוט את הקרקע מתחת להליכי פשיטת הרגל המתנהלים בעניינו; כי הסוגיה מושא התביעה הנזיקית הועלתה על ידי המבקש לפני בית המשפט המחוזי אשר דחה את עמדתו בפסק דין מיום 15.2.2015 (השופטת ר' שמולביץ), וכי ערעור על ההחלטה שהוגש לבית משפט זה נדחה [רע"א 4649/15 תמרי נ' כונס הנכסים הרשמי [פורסם בנבו] (18.4.2016)].

 

דיון והכרעה

 

7.       לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל בחלקו.

 

8.       ראשית ייאמר, כי עם הכרזתו של חייב כפושט רגל נכסיו מוקנים לנאמן. בכלל זה, אף רואים זכויות תביעה כאילו הומחו לנאמן [סעיפים 42, 85(2), 113 ו-125(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980; שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 180 (מהדורה שלישית, 2010)]. הכלל לעניין ניהול הליכים משפטיים על ידי פושט רגל לגבי חיובי ממון הנוגעים לקופת פשיטת הרגל, הוא שלא תינתן לפושט הרגל אפשרות לנהל בעצמו התדיינויות משפטיות הנוגעות למקצת מחובותיו. זאת, מאחר שמתן היתר לניהול התדיינויות כאמור, עלול לגרוע מקופת פשיטת הרגל מקום שאין בידי פושט הרגל מקורות בלתי תלויים למימון הוצאות ההליך המשפטי [רע"א 7074/09 קאולה נ' ידגר, [פורסם בנבו] פסקאות 9 ו-11 (25.8.2010); רע"א 7945/99 עו"ד גד שילר נ' לוין, פ"ד נד(2) 524, 528-527 (2000); ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, עו"ד, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994)].

 

9.       ההכרעה בבקשה דנן מחייבת למעשה הכרעה בין שני שיקולים מתחרים - האחד, הגנה על אינטרס הנושים, והשני, זכות הגישה לערכאות של המבקש. בהקשר זה נפסק לא אחת כי יש לוודא שדרכו של אדם לשערי המשפט אינה נחסמת רק בשל היותו דל אמצעים [השוו למשל: רע"א 7386/16 לוי נ' עו"ד יעקב אמסטר, [פורסם בנבו] פסקה 6 (27.11.2016) (להלן: עניין לוי); רע"א 847/16 אבו חצירא נ' פקיד שומה היחידה הארצית לשומה, [פורסם בנבו] פסקה 5 (22.2.2016) (להלן: עניין אבו חצירא)]. המבקש לא הצביע על פגם היורד לשורש הכרעת בית המשפט המחוזי בהקשר זה, ולא למותר להדגיש, כי שתי ההחלטות עולות בקנה אחד עם עמדת הנאמן, המקובלת גם על הכנ"ר.

 

10.     כאמור, בענייננו, סבר בית המשפט המחוזי כי האיזון הראוי בין האינטרסים הנוגדים מצוי במתן היתר למבקש לנהל את שני ההליכים בעצמו בכפוף לתנאים שונים, הכוללים הפקדת ערבות צד שלישי. זאת, לנוכח הצורך להבטיח כי קופת פשיטת הרגל לא תישא בהוצאות ניהול ההליכים וכי הנושים לא יפגעו כתוצאה מכך. החלטה זו, לרבות בעניין שיעור הערבות, אשר ניתנה, בין היתר, על רקע מחדלי המבקש בהליך פשיטת הרגל, עולה בקנה אחד עם עמדת הנאמן, המקובלת אף על הכנ"ר. מן העבר השני, צודק המבקש כי מדובר בערבות בשיעור משמעותי, ואף לא נעלמו מעיניי טענותיו בדבר מצבו הכלכלי ומצבו הבריאותי, שאינם מן המשופרים. על רקע הדברים הללו אבחן את בקשת המבקש ביחס לכל אחד מן ההליכים.

 

11.     אשר לתביעה הנזיקית; כפי שעולה מתגובות הנאמן והכנ"ר, טענות המבקש בעניין זה נדונו, למצער בחלקן, בבית המשפט המחוזי ונדחו לגופן, וערעור שהוגש על הכרעה זו נדחה בבית משפט זה. בכך יש כדי ללמד על סיכויי התביעה הנזיקית, שלכאורה אינם גבוהים [השוו: עניין לוי, פסקה 7]. זאת ועוד, חרף החלטתו המפורשת של בית המשפט המחוזי, הגיש המבקש את התביעה הנזיקית ללא קבלת היתר. בנסיבות אלה, סבורני כי אין מקום להתערב בהחלטה בעניין זה.

 

12.     אשר לתביעת הפיצויים; נראה כי בנסיבות המקרה התניית המשך ניהול תביעת הפיצויים בהפקדת ערבות צד שלישי בסכום משמעותי פוגעת בזכות הגישה לערכאות באופן המצדיק התערבות, וזאת ממספר טעמים. אכן, אף במסגרת הליך זה פנה המבקש לבית משפט השלום ללא קבלת היתר מבית המשפט המחוזי, ובית משפט השלום העיר כי עשויות להיפסק הוצאות לחובתו בגין פניה זו [החלטה מיום 13.1.2016]. יחד עם זאת, עסקינן בתביעה כספית בהיקף מצומצם יחסית (כפי שעולה, למשל, מבקשת המבקש מיום 17.9.2015 לתיקון כתב התביעה כך שהסעד המבוקש יועמד על 240,000 ש"ח), וניתן להניח כי שיעור הסעד הכספי הנתבע ישפיע על ההוצאות שתיפסקנה במסגרת ההליך, ככל שתיפסקנה. בנסיבות אלה, נראה כי שיעור הערבות שנקבע אינו מידתי ביחס לסכום הסעד הכספי הנתבע [השוו: עניין לוי, פסקה 7. השוו גם: עניין אבו חצירא, פסקה 5; רע"א 1772/14 מועצה מקומית ראמה נ' ג.א מהנדסי הצפון בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 4 (23.3.2014)]. זאת ועוד, טענות המבקש ביחס לתביעת הפיצויים לא נדונו בבית המשפט המחוזי עובר למתן ההחלטה הראשונה, בשונה מטענותיו ביחס לתביעה הנזיקית. בהקשר זה, אף מקובלת עלי טענת המבקש לפיה ככל שתתקבלנה טענותיו לפני בית משפט השלום (ומשבית המשפט המחוזי לא דן בסיכויי תביעת הפיצויים, אין מניעה להניח כך לטובתו), קופת פשיטת הרגל צפויה להתעשר מכך. אף לא ראיתי לקבל את טענות הנאמן בדבר כספים המועברים באמצעות בת זוגו של המבקש לקופת פשיטת הרגל ולגורמים שונים. טענות אלה הובאו ללא אסמכתא כלשהי, וממילא ככל שהכספים מוצאים את דרכם לקופת פשיטת הרגל יש בכך כדי להיטיב עם קופת פשיטת הרגל ועם הנושים. כך או כך, איני סבור כי הדבר צריך לעמוד למבקש לרועץ בהקשר זה. לאמור עד כה מתווסף הנתון לפיו בית המשפט המחוזי קבע שורה של תנאים, אשר כל אחד מהם כשלעצמו נועד להבטיח כי זכויות הנושים לא תפגענה, ומכאן, שלא יהיה בהפחתת שיעור הערבות כדי לחשוף את קופת פשיטת הרגל להוצאות ניהול התביעה.

 

בנסיבות העניין, ועל רקע כלל האמור לעיל, ראיתי להפחית את סכום הערבות ביחס לתביעת הפיצויים, ולהעמידו על סך של 12,000 ש"ח. למען הסר ספק, יתר התנאים שקבע בית המשפט המחוזי יעמדו בעינם.

 

13.     אשר לבקשתו הנוספת של המבקש; לנוכח התוצאה אליה הגעתי והטעמים לה, איני רואה מקום לדון בה. כך או כך, יצוין כי לא היה מקום להגשת בקשת רשות הערעור "לשיעורין", ללא נטילת רשות, מה גם שאיני סבור כי יש בבקשה הנוספת שהוגשה כדי להוסיף טיעון משמעותי כלשהו לטענותיו בבקשת רשות הערעור.

 

14.     הערעור מתקבל, אפוא, בחלקו. בשים לב לתוצאה אליה הגעתי ולכלל נסיבות העניין, אין צו להוצאות.  

          

          ניתנה היום, ‏ב' בניסן התשע"ז (‏29.3.2017).  

 

 

 

ש ו פ ט

 

משרד אבי טל | עורכי דין לא ייצג בתיק.

המידע שלעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית.

משרד דין אבי טל | עורכי דין אינו נושא באחריות למידע ויש לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין לפני כל פעולה המסתמכת על המידע הנ"ל.

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה