ראשי > פסקי דין > בית המשפט המחוזי דחה בקשת חייב להחיל צו הפטר על חוב מזונות לביטווח לאומי

בית המשפט המחוזי דחה בקשת חייב להחיל צו הפטר על חוב מזונות לביטווח לאומי

הכלל הוא כי צו הפטר אינו חל על חוב מזונות , אלא אם בית המשפט שנתן את צו ההפטר קובע במפורש כי צו ההפטר יחול על חוב המזונות.

במקרה דנן קבע בית המשפט כי, אלא אם נאמר במפורש אחרת, לא יחול צו הפטר על חוב מזונות – בין חוב מזונות הנובע באופן ישיר מאי תשלומו ובין חוב מזונות הנובע מביצוע תשלום המזונות על ידי המוסד לביטוח לאומי במקרים בהם החייב איינו משלם את חוב המזונות בעצמו.

בית המשפט קבע כי אין כל בסיס לטענה כי הייתה לחייב הסתמכות כלשהי שצו ההפטר יחול על חוב המזונות וכי אין הדבר יכול לעמוד בבסיסה של החלטה להחיל את צו ההפטר על חוב המזונות. ככל שרצה החייב שבית המשפט יקבע שיופטר גם מחוב המזונות – היה על החייב להניח תשתית המצדיקה חריגה מהוראת החוק והמחייבת את בית המפשט להורות כך.

במקרה דנן  קבע בית המשפט לגוף העניין כי לא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות החלת ההפטר על חוב המזונות לביטוח הלאומי.

 

להלן ההחלטה:

 

פש"ר 1738-06 כנפו ירון נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

החלטה

 

1.         הבקשה שלפני היא בקשה לתקן את "פס"ד להפטר בתיק ו/או לעיון מחדש ותיקון הפסיקתא" באופן שההפטר שניתן לחייב ביום 23.12.10 יחול גם על החוב למוסד לביטוח לאומי (להלן: 'המל"ל') שמקורו בתשלום מזונות, וכן להורות כי הפסיקתא מיום 2.2.12 שנחתמה בעקבות ההפטר תתוקן בגלל שהכנ"ר "ו/או ב"כ המבקש דאז" שכחו "לרשום בפסיקתא מיום 2.2.12 כי החוב למוסד לביטוח לאומי כלול בהפטר, וזאת בהתאם לאומד דעת הצדדים ולמצג שהוצג בפני המבקש...".

            המבקש טוען כי היה אסיר למשך 4.5 שנים ובתקופה זו "נבצר ממנו לשלם מזונות" ולאחר שהשתחרר שיקם עצמו, עבד תחילה כשכיר ולאחר מכן הקים "חברה לשאיבת בטון" ומבקש להחיל את ההפטר על חוב המל"ל כדי לאפשר לו להמשיך את חייו ששיקם; המבקש מבקש להתחשב נסיבותיו וכן מציין כי הצהיר על החוב למל"ל, כי המל"ל לא התייצב לדיון ההפטר, כי לא היה ברור לו שהחוב למל"ל "אינו כלול בהפטר" מאחר שהכנר וב"כ הקודם לא הסביר לו כך.

עוד מציין המבקש כי פתח דף חדש בחייו וכי הוא "עלול לקרוס באחת ולרדת לטמיון" אם לא תענה בקשתו.

           

המל"ל התנגד למבוקש, לטענתו בהתאם להוראות הדין אין חוב מזונות נכלל בהפטר והמל"ל ששילם את המזונות לנושה הזכאי למזונות נכנס לנעליו בהתאם לדיני סוברוגציה;  כך גם הפנה לפסיקת בית המשפט העליון המאשרת כי המל"ל בא בנעלי הזוכה הישיר ולסעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת רגל בה מצויין במפורש כי צו ההפטר אינו פוטר את החייב מחוב המזונות "בין אם בעל החוב הוא הזכאי למזונות עצמו (קרי, האשה והילדים) ובין אם בעל החוב הוא המוסד לביטוח לאומי (אשר בא בנעלי הזוכה הישיר)". (רע"א 3898/12 מאיר לרנר נ. המוסד לביטוח לאומי וכונס הנכסים הרשמי [פורסם בנבו] [30.8.12]).

 

3.         הכנ"ר הצטרף לעמדת המל"ל.

            אף הכנ"ר מפנה לסעיף 69(א)(3) לפקודה וסבור כי אין למחול לחייב על חוב מזונות אלא בדרך של חקיקה שתשנה את המצב הקיים או בנסיבות חריגות, שאינן מתקיימות בעניננו.

           

4.         בתשובתו לעמדות המל"ל והכנ"ר ראה החייב לשוב ולהדגיש כי המל"ל "שתק ולא פעל לחלוטין בתיק ההוצל"פ", ורק אז "התעורר מהתרדמת הארוכה ונזכר להגיש בקשה לשיפעול ההליכים..."; החייב הוסיף וטען טענות רבות וכלליות כמו "חוסר תום לב משווע" של המל"ל שפעל בהליכי ההוצל"פ ללא כל התראה לאחר שנה וחצי מעת ההפטר; כי המבקש הוטעה על ידי המל"ל מאחר שחלק מהחוב הנטען עתה במסגרת ההוצל"פ אינו כלול בתביעת החוב, כי "החייב שינה את מצבו לרעה בשל הסתמכותו על השיהוי הרב של המל"ל באי נקיטת הליכים"  (הציטוטים מתשובת החייב). 

 

5.         לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המוסד לביטוח לאומי, בעמדת הכנ"ר ובתשובת החייב - ראיתי לדחות את הבקשה ולהותיר את ההפטר והפסיקתא כפי שהם קרי, אינם חלים על חוב למל"ל (שמקורו בתשלום מזונות) ואינו בר הפטר, ולא ראיתי להחריגו מאחר שלא מצאתי כל נימוק יוצא דופן המצדיק החלת ההפטר על החוב למל"ל.

מכאן שאני מקבלת את עמדות המוסד לביטוח לאומי והכנ"ר, הרואים בעין אחת את הסוגיה, ובהתאם לעמדתם המקובלת עלי, אני קובעת כי ההפטר אינו חל על החוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום מזונות ששילם המוסד במקום החייב, ואין החייב מופטר מחבותו לפרוע את החוב, בהתאם לסעיף 69(א)(3) לפקודה.

 

5.         בע"א 6810/05 בר הראל נ. הכנ"ר [פורסם בנבו] (6.11.06) אומר כבוד הנשיא גרוניס בהקשר לסוגיה "האם ההפטר שקיבל המערער בגדר הליך פשיטת רגל יחול אף לגבי חוב מזונות לבנותיו ולמי שהינה היום גרושתו..." כי:

"הכלל הקבוע בסעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, הוא שחוב מזונות עומד בתוקפו חרף הפטר אלא אם בית המשפט הורה אחרת..."  מכאן שרק במקרה שבית המשפט מחריג במפורש את חוב המזונות יחול ההפטר על חוב זה וכלשון סעיף 69 א לפקודה: "(א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה: ... (3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה".

            וכדברי כבוד השופטת חיות ברע"א 3898/12 הנ"ל פיסקה 5:

"הנה כי כן, ככלל צו הפטר אינו פוטר חייב מחבותו לפי פסק דין בתובענת מזונות, והוא יהא פטור מחובתו רק אם בית המשפט הורה אחרת (ראו ע"א 6810/05 ...; רע"א 659/11 פטאל נ. כונס הכנסים הרשמי...) [פורסם בנבו]. במקרה שלפנינו, המוסד לביטוח לאומי שילם את סכום המזונות לגרושתו של המבקש על פי חוק הבטחת תשלום, ולכן על פי סעיף 14 לאותו החוק הוא רשאי לגבות מן המבקש "כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה על פי פסק הדין למזונות". במילים אחרות, לאחר ביצוע התשלום על ידי המוסד לביטוח לאומי כאמור, בא המוסד בנעלי הזוכה על פי פסק-הדין למזונות והוא רשאי לגבות את החוב מידי החייב, מכוח פסק הדין".

 

6.         אני חוזרת על ההלכה ועל החלטותי בסוגיה זו כי אין כל דרך אחרת לקרוא ולהבין את הוראת החוק המחריגה מצו ההפטר את חוב המזונות, בין שנבע מחובת החייב באופן ישיר ובין שנבע מחיובים בגין תשלומי מזונות ששולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין פסק דין מזונות, פרשנות המתיישבת עם הרציונל הסוציאלי, כי בעת מצוקה כלכלית של החייב לשלם מזונות שחויב לשלם, מושיטה החברה עזרה למי שזכאי לקבל את המזונות כדי לא להביאו לחרפת רעב וכדי להקל על מצוקת הזכאים למזונות- זוהי הסיבה שהחברה הטילה על המל"ל את חובת תשלום המזונות עד שהחייב יוכל למלא אחר החיובים הללו באופן עצמאי (ראו בהחלטתי לאחרונה בפש"ר 1912/05 קליף יצחק נ. המל"ל והכנ"ר) [פורסם בנבו].

 

7.         אני דוחה את הטענות הכלליות (והסתמיות יש לומר) של החייב על חוסר תום לב של המל"ל, על שיהוי ועל הסתמכות על כך שההפטר חל גם על חוב המזונות, על פגיעה בחופש העיסוק כן אני דוחה את טענתו כי 'הוטעה' לחשוב שהחוב למל"ל כלול במסגרת ההפטר, וכפי שציינתי בהחלטתי בפש"ר 1912/05 הנ"ל: "הכלל הוא כי חוב מזונות אינו חוסה תחת ההפטר וכי זכות הנושה להמשיך בהליכי הגבייה בין שמדובר בזכות הנושה הישיר (בת הזוג למשל) ובין שמדובר בזכות המל"ל שנכנס לנעליה; רק במקרה שבית המשפט מחריג במפורש את חוב המזונות יחול ההפטר על חוב זה וכלשון סעיף 69 א לפקודה: "(א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה: ... (3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה", ומשכך אין כל מקום ל'הסתמכות' הנטענת, מדובר בהוראת חוק וככל שהיה מקום להחיל את ההפטר על חוב זה היה על החייב להגיש בקשה ולהניח תשתית המצדיקה חריגה כה מהותית מהוראת החוק המחייבת את בית המשפט "להורות במפורש" מדוע הוא חורג מהכלל". 

            משלא הוחרג החוב במפורש, משמע אין ההפטר חל על החוב של המל"ל.

            ראיתי להוסיף כי טענות החייב לענין גובה החוב בהוצל"פ וכן אפשרויות החייב לפרוע אותן "מקומן בהליכי ההוצאה לפועל ורשם ההוצאה לפועל ישקול אותן בקובעו את גביית החוב"  דברי כב' השופטת חיות ברע"א 3898/12).  

           

 

8.         כמו המל"ל אף אני סבורה כי כוונת המחוקק בהטילו על המל"ל לשלם מזונות במקום החייבים היתה להבטחת אמצעי מחייה לקטינים ולבנות הזוג, ובודאי לא היתה כל כוונה לשחרר את החייב מחובתו הבסיסית לשלם מזונות לתלויים בו, וכדברי כב' השופטת חיות באותו רע"א 3898/12:

"נפסק לא אחת כי להוציא מקרים אשר בהם קיימים שיקולים מיוחדים להבחין בין הנושה המקורי ובין מי שבא בנעליו, או כשמדובר בזכויות אישיות גרידא, המוסד לביטוח לאומי "עומד בנעלי הנושה, לא רק לעניין הזכות אלא גם לעניין הביטחונות וזכויות היתר" (ראו ע"א 357/79 המוסד לביטוח לאומי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד לה(1) 393, 398-397 (1980); רע"א 4445/96 בר נוי נ' המוסד לביטוח לךאומי, פ"ד נא (4) 571, 574 וכן השוו ע"א 3929/02 כרם נ' עו"ד גד שילר, הנאמן על נכסי פושט הרגל גדעון לוי פ"ד נח (5) 364, 375-373 (2004); רע"א 631/07 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי ([פורסם בנבו], 21.5.2009)), והדבר מתיישב היטב עם התכלית עליה מבוסס חוק הבטחת תשלום המיועד להבטיח כי הזוכה לא יוותר ללא אמצעי מחייה, אך אין מטרתו לשחרר את החייב מן החוב ולהעמיסו על הציבור כולו".

 

     9.     בענייננו             לא הוצגו כל נסיבות מיוחדות המצדיקות החלת ההפטר על חוב המזונות של החייב, ואין בטענותיו כל נימוק שונה מכאלה של חייבים אחרים המבקשים להיות מופטרים עם צאתם מההליך.

            טענות החייב לקשיים בהחזר התשלומים, לאופן פריסת התשלומים, היקף החיוב וכו' מקומן בלשכת ההוצאה לפועל.

 

לאור האמור אני דוחה את בקשת המבקש וקובעת כי ההפטר איננו משחרר את החייב מחוב המזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי.

5129371לפנים משורת הדין, ובשל הסוגיה שהובאה לא קבעתי הוצאות.

512937154678313

54678313

 

 

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ג, 20 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

 

אסתר נחליאלי חיאט 54678313-1738/06

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה