ראשי > פסקי דין > בית המשפט המחוזי קבע כי יש להכריז על חייב כפושט רגל למרות ספקות בנוגע להתנהלותו

בית המשפט המחוזי קבע כי יש להכריז על חייב כפושט רגל למרות ספקות בנוגע להתנהלותו

בית המשפט המחוזי קבע כי יש להכריז על חייב כפושט רגל למרות ספקות בנוגע להתנהלותו

להלן ההחלטה
 
 
 
הגיעה עת ההכרעה.
הרקע והטיעון הדרושים להכרעה
ביום 16.1.11 ניתן, לבקשת החייב, צו כינוס לנכסיו והמנהל המיוחד, מונה ככונס לנכסיו.
בעת מתן צו הכינוס, הוטל על החייב תשלום חודשי בסך של – 500 ?.
בעת הגשת בקשת הכינוס, הצהיר החייב על חובות בסך של כ-2.1 מיליון ? לטובת 30 נושים.
יצויין, כי נכון לחודש 07/2011, הוגשו נגד החייב 8 תביעות חוב, המייצגות היקף נשייה נטען, בסך של כ-713,000 ?.
 
 
 
על פי הנטען, לשם הצלת עסקו, מכר החייב רכוש אשר היה בבעלותו ואולם, לא היה בכך כדי להביא לפירעון מלא של החובות, אשר הלכו וטפחו עם חלוף הזמן.
לאחר קריסת העסק, החל החייב לעבוד בעבודות מזדמנות, אך ללא הועיל, לפרעון חובותיו.
החייב בן 60, פרוד משנת 1993 (הגם שעניין זה שנוי במחלוקת), שוכר חדר בדירה ומשלם הוצאות שכירות חודשיות בסך של 1,300 ?.
על פי חוות דעתו של המנהל המיוחד שהוגשה טרם הדיון בבקשת החייב, עסקינן בחייב שהוצאות מחייתו סבירות בנסיבות העניין, הגם שלעיתים הן עולות על הכנסותיו החודשיות. צויין כי לדברי החייב, אין נכסים בבעלותו.
המנהל המיוחד ציין בחוות דעתו, כי מחקירת החייב עולה, כי הרקע לכישלונו הכלכלי, הינו ניסיון עסקי כושל, כאשר חלק מהחובות נוצרו לאחר כישלון העסק, זאת בשל חוסר יכולתו של החייב להסדיר את כלל ענייני העסק.
 
בנסיבות אלה, סבור המנהל המיוחד כי לא נמצא חשד ליצירת חובות בחוסר תום לב וכל שכן במידה או בעוצמה, המצדיקים שלילת זכאותו של החייב לקבלת "כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל.
סמוך למועד הדיון בהכרזה, פעל הנושה להגיש התנגדות סדורה ומפורטת מטעמו.
לטענת הנושה, עסקינן בחייב, המתחמק מתשלום חובו למעלה מ-15 שנים, כאשר כל ניסיונות הנושה לגבות חובו במסגרת הליכי הוצל"פ, עלו בתוהו, ונמצא כי החייב מוסיף ומהתל בנושה ובמערכת ההוצל"פ, מפר באופן עקבי צווי חיוב בתשלומים וזה שלגביו נקבע כי המדובר ב"חייב המשתמט מתשלום חובו", כהגדרתו של מונח זה בחוק ההוצאה לפועל, ועל כן יש להורות על מאסרו." (החלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 11.9.08).
על פי הנטען, עניין לנו בחייב המנהל עסק משגשג לבניית רהיטים, המתנהל, פורמאלית בלבד, על שם זוגתו לחיים, הגב\' ג\'וסלין מועלמי.
עוד נטען, כי החייב הודה בפני רשם ההוצאה לפועל, כי רשויות המס אינן מכירות בספרים אותם מנהל/ניהל החייב, ומשכך כך נטען, יש להסיק מכך כי החייב נמנע מהצהרות אמת בפני רשויות המס.
הנושה סבור, כי יש להורות על ביטול צו הכינוס, אשר ניתן לנכסי החייב, זאת בשל חוסר תום ליבו של החייב, כפי שבא לידי ביטוי בהרחבה, במסגרת התנגדותו הכתובה.
בהתאם להחלטתי, פעל החייב להגיש מטעמו תצהיר תגובה ומסמכים, ביחס לטענות הנושה.
לטענת החייב, הנושה פועל ללא לאות, מזה 15 שנה כנגדו, בעודו מודע היטב לכך שאין לחייב נכס או אמצעי כלכלי אחר, שניתן באמצעותו לפרוע החוב לנושה וניסיונות הגביה מצד הנושה, אינם אלא ניסיון לא סביר ולא צודק לרדוף את החייב, עד כלות.
החייב מוסיף ומשיג על עצם זכאותו של הנושה לקבלת כספים ממנו, שכן לטענתו הוא אינו חייב עוד לנושה כספים, מקום בו הנושה לא ביצע המוטל עליו ו/או לא השלים את חלקו, בהתאם להסכם העבודה שנחתם בין השניים. יצויין כי טענה זו נטענת ביחס לפסק דין חלוט (מזה שנים רבות), אשר עומד כנגד החייב.
 
אשר לטענה בדבר היותו בעל עסק משגשג – החייב טוען כי איננו יודע על סמך מה מסיק הנושה כי החייב הינו בעליו של העסק וכי המדובר בעסק משגשג. לשיטת החייב, לו זה היה מצב הדברים, היה עולה בידו לשכור שירותיו של עו"ד, כבר בשלב הגשת התביעה ע"י הנושה וממילא, לא היה החייב חב כספים לנושים, כה רבים.
אשר למהות יחסיו עם הגב\' מועלמי, טוען החייב, כי זו אינה בת זוגו לחיים לכל היותר, המדובר בידידות אפלטונית, נעדרת יחסים אינטימיים.
החייב מוסיף וטוען, כי אינו משתמט מתשלום חובותיו, אלא שאין ביכולתו לשלמם והוא אף היה מוכן להימצא מאחורי סורג ובריח, בשל העדר יכולת פרעון, כאמור.
ביום 10.11.11 החייב נחקר בפניי אודות תצהירו וכן נחקרה הגב\' מועלמי, הגם שזו לא נתבקשה, וממילא לא הגישה תצהיר מטעמה.
אין ספק, כי חקירות אלו תרמו להארת התמונה, בכל הנוגע להתנהלות החייב עובר למועד מתן צו הכינוס , הכל כמפורט להלן.
יצויין כי הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
בסיכומיו מבקש החייב, כי אתן דעתי לכך שהמנהל המיוחד לא הצטרף להתנגדות הנושה, ואף סבר, כי התנהגות החייב אינה מעוררת חשש להתנהלות חסרת תום לב, וכל שכן, כזו המצדיקה שלילת זכותו של החייב להיכנס להליך ולחסות בצל ההגנות המוצעות במסגרתו.
החייב שב וטוען, כי הוא הוצרך לנהל מול הנושה "מלחמת הישרדות" של ממש, שעה שהנושה מוסיף לרדוף אחריו במשך שנים רבות, מבלי שלחייב ניתנה הזדמנות אמיתית, להוכיח כי החוב הנטען, אינו משקף את ערכו הריאלי של החוב.
החייב טוען כי ניסיונותיו להקטין חובותיו מול רשויות המס עלו בתוהו, הואיל וכל מסמכיו העסקיים מוחזקים בידי ב"כ הנושה, לצד כך, נטען כי החוב לרשויות המס הינו נמוך מזה שצויין במסגרת תביעת החוב.
לטענת החייב, גם אם זכרונו בגד בו ביחס למועדים מדוייקים ופרקי זמן מוגדרים, עדיין יש בהתייחסותו ובתשובותיו משום מענה ראוי ואף למעלה מכך, לטענות הנושה.
הנושה בסיכומיו, מציין כי הצהרות החייב, כפי שעלו במסגרת תצהירו שהוצג בתמיכה לבקשה לצו כינוס וכן במסגרת תצהיר התגובה להתנגדות, אינן עולות בקנה אחד, זאת בלשון המעטה, עם ממצאי החקירה.
הנושה מפנה לפירכות ולאי דיוקים שעלו לטענתו, החייב שב ונכשל בלשונו באופן שאינו עולה בקנה אחד עם גרסאותיו הקודמות שניתנו בהזדמנויות שונות (במסגרת הליך זה ובמסגרת הליכי ההוצל"פ).
 
 
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו."
אין חולק, כי קיומו או העדרו של תום לב בהתנהגותו של חייב, כאמור, נבחנת ביחס לשתי תקופות שונות, האחת – טרם הגשת הבקשה והאחרת – משלב הגשת הבקשה.
אין כלל ספק, כי קיימת סתירה בין שתי התכליות האמורות, שהלוא, על פי זכותם של הנושים יש למצות את יכולת הפירעון של החייב לתועלת הנושים וזו, אינה מתיישבת עם זכותו של חייב לבלתי היותו נרדף "עד צוואר" על ידי נושיו, מקום שאין בידו היכולות והנכסים לשם פירעון חובותיו.
יחד עם זאת, בבואי להתחקות אחר התנהלותו של החייב שבפניי, יהיה זה נכון לבחון את ניקיון כפיו, את הגינותו ואת יושרו, שכן, כפי שנאמר "אין כל הצדקה לתת \'קרש הצלה\' לחייב אשר בא לביהמ"ש בידיים שאינן נקיות ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר." (מתוך ע.א. 7113/06 אביגדור ג\'נאח נ\' הכונ"ר, [פורסם בנבו] תק-על 2008(4), 2057).
 
 
חקירת החייב בפניי, כמו גם חקירתה של הגב\' מועלמי, מעוררות, אי אלו תמיהות בנוגע לבעלות האמיתית בעסק. אמנם, אין חולק, כי הגב\' מועלמי היא הבעלים הרשום של העסק, הוצאות והכנסות העסק, רשומות על שמה וכי היא הגורם המפיק לחייב תלוש משכורת, מידי חודש.
"ש.       אתה משלם דמי שכירות וזה מקוזז לך מהמשכורת.
ש.         תראה לי היכן בתלוש כתוב שזה יורד מהמשכורת.
ש.         כל הטבה וכל דבר זה כסף שיורד לך מהתלוש משכורת. אתה אמור לשלם על זה מס.
ש.         יש לך טלפון סלולרי.
ש.         איפה בתלוש כתוב שיש לך טלפון סלולרי.
 
"ש.       יש לחייב טלפון סלולרי.
ש.         של מי הטלפון.
ש.         את מממנת לו את הטלפון הסלולרי.
ש.         מה שכרו היום נטו להיום.
ש.         בתלוש זה כתוב 2,500 ?.
ש.         אז ממה הוא חי. הוא חי מ-1,500 ?.
ש.         אם נוציא תדפיסי בנק נראה כמה שילמת לו?
 
 
ש.         זה לא משהו שולי. הנושא של הצעת מחיר זה משהו חשוב.
ש.         מי עושה את הבנייה של הרהיטים בפועל.
ש.         מי מתכנן את הרהיטים.
ש.         מי מופקד על הזמנה של החומרים מהספקים.
עיון במסמכים, אשר הוצגו מטעם החייב ובהם מסמך הנחזה להיות אישור מנהלת החשבונות של העסק, לפיו העסק בשנת 2009, נחל הפסדים, דו"ח מאזן בוחן לשנת 2009 וכן תלושי שכר של החייב בעבור שנה זו, מלמד כי מלבד היותם בלתי עדכניים, בייחוד כאשר ההחלטה המורה על המצאתם ניתנה ב-09/2011, הרי שאין בהם, כדי לאשש טענות החייב, לפיהן הינו שכיר בעסק של הגב\' מועלמי, זאת גם אם בסמוך לציון שם החברה, רשום שמה של הגב\' מועלמי כבעלים.
בנותני דעתי לשלל המסמכים והטענות שבאו בפניי באשר למעמדו של החייב כ"שכיר", כי אז גם אם הצהרות החייב אינן חפות מסתירות, אי בהירויות וסימני שאלה, הרי שלגבי דידי, לא עלה בידי הנושה להוכיח וכל שכן ברמה הנדרשת, כי עניין לנו בחייב המנהל עסק עצמאי, בניגוד לקבוע בפקודה.
 
ברי, כי ככל ותעלה טענה מטעם הנושה ובוודאי מטעם המנהל המיוחד בכובעו כנאמן, לפיה עניין לנו בעסק "רווחי" ממנו יוכלו נושי החייב להיפרע במסגרת הליך זה, יוכל הנאמן להעמיק חקור בנוגע לבעלים "האמיתי" של העסק. ככל ויתברר, בהתאם לרמת ההוכחה הנדרשת ובכל מקרה מעבר לזו שהונחה ע"י הנושה במסגרת התנגדותו, כי העסק שייך לאמיתו של דבר לחייב, ואילו הגב\' מועלמי משמשת בו כ"אשת קש" בלבד, רשאי יהיה הנאמן, לעורר בקשה להתיר לו להתחקות אחר נכסי העסק, ולסווגם כנכסי החייב, הניתנים לחלוקה בין הנושים השונים.
בנוסף, החייב הוכרז כ"חייב המשתמט מתשלום חובו", כהגדרתו בחוק ההוצל"פ, ויש לחשוש כי פנייתו לנתיב זה של הכרזה כפושט רגל, נועדה לעקוף ולסכל את זכותם של הנושים בהליכי גבייה פרטניים.
 
לשיטתי, המקרה דנן, נמנה על קשת המקרים, בהם יש ליתן עדיפות לשיקולי "תועלת", בייחוד כאשר לא מן הנמנע, כי ניתן יהיה לאזן זכותו של החייב אל מול זכותו של הנושה באמצעות הגדלה משמעותית של צו התשלומים ו/או הפקדה חד פעמית של סכום כסף, אשר יהא בו כדי להעשיר את קופת פשיטת הרגל באופן משמעותי.
בעיניי נכון וראוי להכניס החייב למסלול של פשיטת רגל, העשוי לגייס את החייב ולרתום אותו למהלך יעיל ואמיתי לסילוק חובותיו לנושים, תוך שזה "נהנה" מהגנות הפקודה ובתוך כך מ"אוויר לנשימה", אשר יאפשר לו לשפר את כושר השתכרותו ואף לפעול להעשרת קופת הנושים, מבלי שנושיו ינגסו ברווחים אלה בבחינת "כל דאלים גבר" ומאידך, תינתן לנושים אפשרות אמיתית להיפרע באופן חלקי מהחוב.
אשר לסוגיית המס - היא אינה משמעותית ובוודאי לא עיקרית. 
במצב דברים זה, לא ניתן להתעלם מכך שרשויות המס נמנעו מלפתוח בהליך נגד החייב ולמצער להגיש התנגדות במסגרת הליך זה.
 
בתוך תקופה שלא תעלה על 6 חודשים מהיום, יפקיד החייב סך של 6,000 ?, אשר יצטרפו לצו התשלומים השוטף הקיים בעניינו של החייב.
שומה על החייב לפעול להגדלת כושר השתכרותו ולו בשים לב למקצועו ולניסיון המקצועי שרכש ברבות השנים.
ככל ויתברר כי החייב לא פעל לקיים אחר הוראות אלו, יבוטלו ההליכים והכרזתו של החייב כפושט רגל – תבוטל.
מכריזה על החייב כפושט רגל.
עו"ד אייל כהן, ימונה כנאמן לנכסי החייב.
החייב יוסיף ויקים חיוביו החודשיים מדי חודש בחודשו.
מעכבת יציאתו של החייב מן הארץ.
על החייב להמשיך בתשלומיו החודשיים וכן בדיווח החודשי באופן שוטף ורצוף.
 
 
 
משלב זה ואילך, ינותב התיק לשמיעה בפני כב\' השופט א\' חזק.
 
54678313ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ב, 21 מאי 2012, בהעדר הצדדים.