ראשי > מאמרים | מדריכים > הדין בנוגע לנכסים שהעביר פושט רגל לקרוביו לפני כניסתו להליך פשיטת הרגל

הדין בנוגע לנכסים שהעביר פושט רגל לקרוביו לפני כניסתו להליך פשיטת הרגל

הדין בנוגע לנכסים שהעביר פושט רגל לקרוביו לפני כניסתו להליך פשיטת הרגל

כאשר מעניק אדם נכס לאדם אחר, ולאחר מכן הופך המעניק פושט רגל, יכול בית המשפט לבטל את ההענקה ולקבוע כי הנכס שהוענק יעבור לידי הנאמן וישמש אותו בבוא הזמן כדי לפרוע חובות המעניק -פושט הרגל לנושים. קובע הדין כי אם העניק אדם נכס והפך להיות פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום שבוצעה ההענקה, תבוטל ההענקה והנכס יעבור לידיו של הנאמן, לצורך תשלום חובותיו של המעניק-פושט הרגל.

עוד קובע הדין כי אם העניק אדם נכס כלשהו ונעשה פושט רגל אחרי שחלפו שנתיים מיום הענקה אך לא חלפו עשר שנים ממועד ההענקה, ולא הוכח כי במועד ההענקה היה האדם שהעניק את הנכס יכול לפרוע את כל חובותיו מבלי למכור את הנכס, גם אז תבוטל ההענקה והנכס יעבור לידיו של הנאמן, לצורך תשלום חובות פושט הרגל.

המטרה העומדת ביסוד ביטול ההענקה כאמור, הינה למנוע מצב שבו אדם החייב כספים נותן את הרכוש שברשותו לקרוביו [או לכל אדם אחר] ללא תמורה, ראויה או בכלל, ובמקום שאותם נכסים ישמשו לפירעון חובותיו, נהנים קרוביו מאותם נכסים שקיבלו במתנה או בתמורה נמוכה. בית המשפט קבע כי אדם היודע שמצבו הכלכלי אינו מזהיר, עליו להיות בראש וראשונה הוגן כלפי נושיו בטרם יהא נדיב כלפי קרוביו, ועליו לדאוג לשלם את חובותיו בטרם ייתן מתנות לאחרים.

ביטול הענקה כאמור אינו נעשה רק במקרים שהייתה כוונת מרמה לפושט הרגל בביצוע ההענקה - לתת נכסים לקרוביו בטרם יגיעו אליהם נושיו, לדוגמא. הענקה עשויה להתבטל גם אם לא הייתה מלווה בכוונה בלתי הוגנת מצד פושט הרגל. לדין האמור מספר חריגים וסייגים. לדוגמא - אם הוענק הנכס כנגד תמורה ראויה, סכום כסף ראוי או כל נכס אחר בעל שווי דומה לנכס שהוענק, -והעסקה נעשתה כאשר מקבל ההענקה לא ידע שהמעניק מצוי בקשיים כלכליים ולא יכול היה לצפות כי ויתורו על הנכסים הנטענים יפחית מהרכוש העשוי לעמוד לחלוקה בין נושיו, אז לא תבוטל ההענקה והנכס יישאר בידיו של מקבל ההענקה.

לציין כי לצורך החריג הנ"ל, אין הדין דורש שהתמורה שניתנה לפושט הרגל בעבור הנכס שהוענק תשקף במדויק את שווי הנכס - הפרשנות המקובלת למושג "תמורה בת ערך" הינה תמורה מסחרית בעלת ערך, בין בעין ובין בכסף, אין דרישה לקיומה של שקילות מלאה של התמורה אל מול הנכס ודי בכך שבמובן המסחרי ניתנה תמורה בעלת ערך בעד ההענקה.

במילים אחרות - אין הכרח כי התמורה תשקף במדויק את שווי הנכס המועבר, ודי שתהא סבירה בנסיבות העניין. מצב דברים נפוץ הינו כאשר בני זוג מתגרשים זמן מה לפני פשיטת רגל של אחד מהם, ובן הזוג, שמאוחר יותר הופך להיות פושט רגל, מעניק לבן הזוג השני את חלקו בבית המגורים המשותף במסגרת הסכם גירושין, כאשר מנגד ניתנים למי שויתר על חלקו בדירה נכסים אחרים.

במצב דברים כגון זה, עשוי בן הזוג שקיבל את הבעלות במלוא דירת המגורים למצוא עצמו מנושל ממחציתה, לאחר שתמורה לאותה מחצית ויתר על נכסים במסגרת הסכם הגירושין.

על בן הזוג העומד בפני נישולו ממחצית דירת המגורים להבהיר את מהותו טיבו ותכליתו של אותו ויתור שעשה פושט הרגל על חלקו בדירה במסגרת הסכם הגירושין, ולהוכיח שקיבל את חלקו של פושט הרגל בדירה בתום לב ובתמורה בת ערך. בפרט יש להוכיח כי אין המדובר בהסכם גירושין המשמש כסות להברחת נכסי בין הזוג פושט הרגל לבן הזוג האחר החייב מתוך כוונה למלטם מנושיו.