ראשי > פסקי דין > בית משפט קבע כי נכון וראוי שנאמן, בבוחנו תביעות חוב, כאשר החייב מעלה בפניו טענות נגד תביעות חוב המגובות בראיות, יבחן את תביעות החוב לגופן ולא יקבלן רק משום שהחייב לא ניהל ענייניו כשורה

בית משפט קבע כי נכון וראוי שנאמן, בבוחנו תביעות חוב, כאשר החייב מעלה בפניו טענות נגד תביעות חוב המגובות בראיות, יבחן את תביעות החוב לגופן ולא יקבלן רק משום שהחייב לא ניהל ענייניו כשורה

ההלכה קובעת כי הנאמן שמונה לבחון את תביעות החוב של נושים בפשיטת רגל -  "ממלא תפקיד שיפוטי ומבחינה מסוימת כוחו אף עולה על כוחו של בית המשפט" (ש. לוין, א. גרוניס – פשיטת רגל, מהדורה שנייה, עמ' 280), ולהדגיש כי הנאמן "'כקצין בית המשפט' מוסמך על פי הדין לבחון באופן מדוקדק  ולהכריע בטיב הוכחתן של תביעות חוב של נושים, זאת, מתוך ראייה רחבה של שמירת האינטרסים של כלל הנושים שלא להגדיל את מצבת החובות על ידי קבלת תביעת חוב שאינה מבוססת.

על כן, נפסקה ההלכה כי לנאמן סמכות "להציץ מאחורי הפרגוד" ובכך לבחון פסקי דין ואף פסקי דין חלוטים במקום בו התקיים דיון והוכרעו בו השאלות שעמדו למחלוקת. זאת, כאשר הנאמן סבור כי קיים חשש שמא נעשה עיוות הדין, קל וחומר..." עומדת לנאמן הסמכות לבחון את נסיבות תביעת החוב "מקום בו פסק הדין ניתן מבלי שהוגש כלל כתב הגנה ומבלי שנדונה בפני בית המשפט התביעה לגופה..." (דברי כבוד השופטת אלשיך בתל"א 4119-09 בוסקילה נ. עו"ד בן מלך ואח' [31.1.10]).

לאור זאת קבע בית המשפט כי נכון וראוי כי נאמן בתפקידו המעין שיפוטי יתייחס לטענות החייב כנגד תביעות חוב ויבחן אותן לגופן בטרם יחליט לדחות התנגדות החייב לאישור תביעות החוב, בייחוד כאשר טענות החייב מגובות בראיות וזאת לטובת האינטרסים של כלל הנושים.

כמו כן, בית המשפט ביטל אישור חובו של בנק כנגד חייב, לאור טענה שנתמכה בראיות לפיה החשבון בו נצבר החוב נפתח במרמה לא על ידי החייב וכן מאחר שמנגד הבנק לא סתר את טענות החייב כאמור ולא טרח להבהיר מי פתח את החשבון, מי חתם על טפסי פתיחת החשבון, מי אישר את החתימות על מסמכי פתיחת החשבון ולא הובאה כל ראייה לכך שהבנק טרח לאמת את החתימות ואת זהות פותח החשבון.

בנוסף בית המשפט ביטל אישור הוכחת החוב של נושים המחזיקים בצ'קים של החייב, לאור טענת החייב שגובתה בראיות לפיה הצ'קים זוייפו. בית המשפט הורה על ניהול הליכים משפטיים לבירור השאלה האם ההמחאות אכן זויפו והנושים המחזיקים בהן אינם זכאים לתשלום החוב.

להלן ההחלטה:

החלטה

1.                   החייבת פנתה לבית משפט במספר בקשות שהכותרת המשותפת לכולן - "ביטול אישור הוכחת חוב בהתאם לתקנה 95(ב) לתקנות פשיטת רגל, התשמה-1985".

2.                   מעיון בבקשותיה עולה כי הן מתייחסות להחלטות הנאמן בתביעות החוב בהן אושרו התביעות, ולמעשה הפועל היוצא של בקשותיה משמעותן ערעור/ השגה על החלטות הנאמן שאישר את תביעות החוב.

            לטענתה (בבקשה 5) "הנאמן שגה שעה שאישר את הוכחות החוב של המשיבים 3, 4, 5, 6 ו-7 ולפיכך מתבקש בית המשפט הנכבד לבטל את החלטות הנאמן, ולדחות מכל וכל את הוכחות      החוב הללו", ובהתאמה טענותיה דומות בבקשה 6 בה בקשה לבטל את הוכחת החוב של בנק מזרחי ובבקשה 7 את זו של כ.א.ל חברת כרטיסי אשראי.

את טענותיה מבססת החייבת על כך שכל תביעות החוב של הנושים נובעות מצ'קים שזויפו על ידי בנה; כי הנושים הם הנושים של בנה שיצר את החובות. פנייתה להליכי פשיטת הרגל היו בעקבות תיקי הוצל"פ שפתחו הנושים/ המשיבים נגד בנה ונגדה בגין השיקים המזויפים שפיזר בנה, לרבות תביעות בבתי משפט כשהמכנה המשותף לכולם הן הטענה כי בנה זייף את חתימתה על גבי הצ'קים ומסר אותם לנושים וכן כי פתח חשבון בנק בשמה.

לטענתה מסרה עמדתה למנהל המיוחד כי "כל המסמכים שבגינם מבקשים נושי החייבת לחייבה בתשלום, לרבות מסמכי פתיחת החשבון וקבלת ההלוואה של הנושה מס' 1 (בנק מזרחי טפחות) ושיקים שברשות הנושים 2 עד 7 הינם מסמכים מזויפים שלא נחתמו ע"י החייבת ואף לא בהרשאה שלה..." (סעיף 12 לבקשה). לתמיכה בטענותיה צרפה חוות דעת של גרפולוגית שקבעה כי "כל השיקים שהוצגו ע"י המשיבים מס' 3- 7 ...לא נחתמו ע"י החייבת וכי מדובר בשיקים מזויפים" (סעיף 18 לבקשה).

החייבת טוענת כי הגם שהנאמן קבל את עמדתה כי החתימות על גבי הצ'קים אינם של החייבת ראה לקבל את הוכחות החוב של הנושים הללו כי התרשם שהחייבת "הלכה שבי אחר רצונה העז לסייע לבנה ורצונה זה גרם לה ליתן לבנה הרשאה למשוך המחאות..." ולמד על הלך רוחה גם מכך שעקבה אחר פעילות בנה ולמעשה 'עצמה את עיניה' מהפעילות הזו בחשבונותיה ומשכך היא אחראית לנעשה בהם, וגם כי טענת הזיוף הועלתה לטעמו בשלב מאוחר. 

החייבת הדגישה שאינה מתכחשת לחובות שיצר בנה אך טענה כי אין הסכמתה לעזור לו מתפרשת על כל פעולות הבן לרבות ובוודאי לא לאלה שנקט ללא ידיעתה עת זייף חתימתה על הצ'קים, כך גם לא נתנה כל הרשאה לפתיחת חשבונות בנק על שמה, ממילא לא לנעשה בחשבונות אלה.

3.         עמדת הנאמן

הנאמן סבור כי הוראות תקנה 95(ב) לתקנות פשיטת רגל מקנות סמכות לבטל את הכרעת הנאמן רק אם היא אושרה 'שלא כיאות' "היינו כי קיים חוסר סבירות מהותי בהכרעת הנאמן" (סעיף 3 לתגובת הנאמן).

לטעם הנאמן הכרעתו אינה נגועה בחוסר סבירות כזו המצדיקה ביטול הכרעתו שכן הוא שקל את כל הנסיבות לאחר שאיפשר לכל הצדדים להגיב לטענות, והגיע למסקנה שהחייבת איפשרה לבנה לבצע את הפעולות ולכל הפחות 'עצמה עינים' והתעלמה מפעולות אלה, כן טען כי החייבת לא ראתה להתגונן מפני תביעות הנושים בעת שהתנהלו בערכאות הדיוניות הרלוונטיות ורק עתה לאחר שנקטה בהליכי הפש"ר מצאה להעלות בבית משפט של פשיטת רגל את הטענות הללו ולהתנגד לאישור הוכחת החוב.

סבור הנאמן כי לפקודת פשיטת הרגל גישה דווקנית התומכת במתן משקל ממשי למועד הגשת תביעות החוב של הנושים ומשכך יש לגזור גזירה שווה על דרישות המועד גם על החייבים, ומקום בו התעלמה החייבת מתביעות הנושים ולא התנגדה (בהליכים שנפתחו נגדה "אומרת דרשני ומחייבת את החייב ליתן הסבר שיניח את הדעת מדוע פעל כך" (סעיף 10 לתגובה). הנאמן מוסיף ומדגיש כי "אין לאפשר לחייב להתעלם ולזלזל בהליכים המתנהלים על ידי נושיו במשך תקופה ארוכה, מבלי לנסות להסדיר את חובותיו ואף מבלי לעשות כל מאמץ להתגונן, רק משום הידיעה כי בעתיד ינקוט בהליך הפש"ר אשר יאפשר לו להעלות טענות שלא העלה מעולם במסגרת דיון בתביעות החוב שיגישו נושיו" (סעיף 11). לדעת הנאמן אין לקבל את 'ההסברים' שנתנה החייבת כי אינה מתמצאת בהליכים משפטיים וכי לא יכולה היתה להתגונן כי "מצאה עצמה מותקפת מידי יום בתביעות ובהליכי הוצל"פ שבהם לא מצאה ידיה ורגליה", ועל כן לא נפלה כל שגגה בהכרעותיו בודאי לא שגגה המחייבת התערבות בהכרעותיו, התערבות הנעשית במשורה.

בהעדר חוסר סבירות בהכרעותיו ומשלא הוכח כי החייבת קופחה סבור הנאמן כי אין לשנות את הכרעותיו.

4.         עמדת הנושים

            כל הנושים הצטרפו לעמדת הנאמן, ותמכו בה.

משיב 6 – הוסיף כי אין לחייבת כל טענה נגד חוסר תמורה בגין ההמחאה שהוא אוחז ועל כן יש להותיר את אישור תביעת החוב.

הנושה בנק המזרחי -  הוסיף כי תקנה 95 (ב) לתקנות פשיטת רגל שעל בסיסה מבקשת החייבת לבטל את הכרעת הנאמן כלל אינה רלוונטית מאחר שאין מדובר במקרה בו "מצא הנאמן שתביעת החוב אושרה שלא כיאות" אלא להפך! בענייננו סבור הנאמן כי הכריע  כדין, ואף הוא מתנגד לעמדת החייבת לביטול הכרעתו; לטעם הבנק לא ניתנה בידי החייב כל זכות להשיג על החלטת נאמן לאשר תביעת חוב אלא במקרה שהנאמן שוכנע כי אכן הכרעתו לא אושרה כדין.

מעבר לכך טען בנק המזרחי כי הנאמן קבע שהחייבת שיתפה פעולה עם הבן, וסייעה לו לנהל עסקיו דרך חשבונות שפתחה, חשבונות שהתנהלו רק למראית עין על שמה. כן ביקש לתת משקל לעובדה כי החייבת מצאה לטעון טענותיה "נגד חבותה בסכום התביעה הועלתה לראשונה 6(!) שנים לאחר הגשת התביעה" (סעיף 21 לתגובה).

המשיבים 3- 5  - ראו גם הם להוסיף כי החייבת אישרה לפניהם כי העניקה הרשאה לבנה לחתום על צ'קים וכי היא ידעה היטב שבנה עושה שימוש בחשבון על שמה וגם בשיקים משוכים מחשבונה (סעיפים 15, 16 לתגובת משיבים 3- 5). כן מציינים כי החייבת לא הגישה תלונה במשטרה הגם שזיוף צ'קים הוא עבירה פלילית.

הנושה כ.א.ל – טענה כי כל כרטיסי האשראי הונפקו על שם החייבת, חשבון הבנק המופיע בבקשה הוא חשבון החייבת, והכתובת היא של החייבת. בכרטיס האשראי בוצעו "עשרות עסקאות ודפי החשבון נשלחו מידי חודש לכתובתה של המבקשת...העסקאות מעולם לא הוכחשו על ידי החייבת ומדובר בעשרות עסקאות שבוצעו בבתי עסק מכובדים..." לרבות עסקת רכישה בתשלומים ו"למרות שדפי החשבון נשלחו בכל חודש לכתובתה של החייבת היא מעולם לא טרחה להכחיש אותן" (סעיף 1 לתגובה). עוד ציין כי החייבת מסרה לו שיקים על חשבון החוב "ואף החליפה את השיקים שמסרה בשיקים אחרים" (סעיף 1.6 לתגובה); מאחר שהחייבת אישרה כי עקבה אחרי דפי החשבון היה עליה להתנגד במועד ולא לתת צ'קים חלופיים.

5.         עמדת הכנ"ר

            עמדת הכנ"ר מבחינה בין כלל הנושים לבין הנושה כ.א.ל.

אשר לנושה כ.א.ל סבר הכנ"ר כי גם אם לצורך בקשה זו נקבל את כל טענות החייבת כי הבן הוא זה שהזמין את כרטיס האשראי הרי, משנשלחו חשבונות החיוב משך 9 חודשים לכתובתה, נשלחו דפי חשבון בהם מפורטים כל החיובים ולמרות זאת לא העלתה ולו טענה נגד אחריות לחובות ואף לא טענה כי לא נתנה הרשאה לחייב את החשבון – לא בפני הבנק ולא בפני כ.א.ל, הרי סבור הכנ"ר כי יש לראות בחייבת כמי "שהסכימה לביצוע העסקאות בכרטיס האשראי שנפתח על שמה", ועל כן סבור הכנ"ר כי יש להותיר את הכרעת הנאמן בתוקף ככל שמדובר בנושה כ.א.ל.

אשר לנושה בנק המזרחי סבור הכנ"ר כי משהעלתה החייבת את טענת הזיוף ותמכה אותה בחוות דעת גרפולוגית הרימה את הנטל הראשוני שמוטל עליה אך הבנק לא הרים את הנטל הזה "בתגובתו כלל אינו משיב לטענות הקשות שהועלו כנגדו באשר לאופן פתיחת החשבון הבנק ולקיחת האשראי באמצעות זיוף המסמכים, בגינם ניתן האשראי בחשבון שהחייבת אחראית לפרעונו". לא רק זאת אלא שמתגובת הבנק כלל לא ברור מי פתח את החשבון, מי חתם על מסמכי פתיחת החשבון, מי אישר את החתימות וכו' ומאחר שחובת הבנק לאמת את החתימות ואת זהות פותח החשבון הרי משלא הרים הבנק את הנטל להציג פרטים אלה ולא הגיב לטענותיה 'הקשות' של החייבת ממילא לא ניתן לאשר את תביעת החוב.

אשר לנושים האחרים (3- 7) סבור הכנ"ר כי יש לאפשר בחינת הטענה של החייבת כי החיובים אינם שלה וכי נוצרו בדרך של זיוף חתימתה. הכנ"ר סבר כי יש לברר סוגיה זו בבית משפט מוסמך, וכך לאחר שיבוררו הטענות העובדתיות לגופן הרי שהממצאים אשר למיהות החותם יחייבו את הצדדים כאן. 

הכנ"ר סבור כי משטענה החייבת כי הצ'קים שאוחזים הנושים זויפו, טענה שגובתה בחוות דעת גרפולוגית הרי בהעדר כל גרסה אחרת - לא נסתרה טענתה כי החיובים נוצרו בדרך הנטענת והגם שלא נקטה הליכים משפטיים בשלב בירור החיובים, כמו התנגדות לביצוע שטר, הרי משנכנסה להליכי הפש"ר הנטל להוכיח את תביעות החוב מוטל על הנושים כדי לזכות בחלק מקופת הכינוס, ועל כן סבור הכנ"ר "כי גם במקרים בהם ניתן כנגד חייבים פס"ד בהעדר הגנה, אזי במסגרת בדיקת תביעת החוב יש מקום לבחון ולחקור את טענות הצדדים, על מנת להכריע בדבר קיומו של חוב אמיתי..." ומשכך סבר כי "יש לבצע בירור משפטי וחקירתי מעמיק בשאלה האם המשיבים אוחזים כדין בשטרות וזכאים להפרע מהם מהחייבת. אולם נראה כי את מכלול הטענות שנטענו ע"י הצדדים אין מקום לברר במסגרת המוגבלת של בדיקת הנאמן בהליכי הפש"ר. ..מדובר בטענות עובדתיות מהותיות שיש לבררן בבי"מ מוסמך, שיחקור את נסיבות החתימה על השטרות ומסירתם למשיבים... יבחן את תוקפם המשפטי של השטרות בהתאם להוראות הדין ולאור זיוף חתימתה הנטען של החייבת..." (סעיפים 9, 10 לתגובת הכנ"ר).

6.         ולהכרעתי,

תחילה לציין כי עיינתי בבקשות, בתגובות הצדדים כולם ובתשובות, כן עיינתי בעמדת הכנ"ר ואני רואה לקבל את עמדת הכנ"ר בהתייחסותו לכלל הנושים.

"בדונו בתביעות החוב ממלא הנאמן תפקיד שיפוטי ומבחינה מסוימת כוחו אף עולה על כוחו של בית המשפט" (ש. לוין, א. גרוניס – פשיטת רגל, מהדורה שנייה, עמ' 280), ולהדגיש כי הנאמן "'כקצין בית המשפט' מוסמך על פי הדין לבחון באופן מדוקדק  ולהכריע בטיב הוכחתן של תביעות חוב של נושים, זאת, מתוך ראייה רחבה של שמירת האינטרסים של כלל הנושים שלא להגדיל את מצבת החובות על ידי קבלת תביעת חוב שאינה מבוססת.

על כן, נפסקה ההלכה כי לנאמן סמכות "להציץ מאחורי הפרגוד" ובכך לבחון פסקי דין ואף פסקי דין חלוטים במקום בו התקיים דיון והוכרעו בו השאלות שעמדו למחלוקת. זאת, כאשר הנאמן סבור כי קיים חשש שמא נעשה עיוות הדין, קל וחומר..." עומדת לנאמן הסמכות לבחון את נסיבות תביעת החוב "מקום בו פסק הדין ניתן מבלי שהוגש כלל כתב הגנה ומבלי שנדונה בפני בית המשפט התביעה לגופה..." (דברי כבוד השופטת אלשיך בתל"א 4119-09 בוסקילה נ. עו"ד בן מלך ואח' [31.1.10]).

            נראה כי הדברים שנאמרו בתל"א 4119-09 הנ"ל מתאימים לענין שלפני.

            ראשית חשוב להדגיש ולציין כי לא רק שסמכותו של הנאמן 'להציץ מאחורי פרגוד פסק הדין' הוכרה בפסיקה (ראו למשל ע"א 8765/07; 422/93) [פורסם בנבו] גם אם הוא פסק דין חלוט, אלא שהיא הדרך הנוהגת בהליכי הפש"ר שאינם מאמצים כלשונם את הכרעות בתי המשפט ומחוייבים, מעצם ההליך, לראות את טובת כלל הנושים, זוית ראייה המתחייבת בסוגיות בדיני פשיטת רגל המתייחסים לנושים כקולקטיב, ואין להעדיף עניינו של נושה אחד על פני האחר, ובוודאי שלא להעדיף נושה שבידיו פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ללא כל ראיות לתמוך את הקביעה ולמעשה ניתן רק בגלל מחדלי החייב שלא הגיש כתב הגנה, או לא הגיש בקשה להתנגדות לביצוע שטר; כפועל יוצא יש גם לבדוק את טענות החייב כי ההחלטה ניתנה ללא בירור ענייני ועל כן אין להגדיל את היקף הנשייה המאושר על ידי בעל התפקיד וזאת כדי שזכויות הנושים האחרים בקופת הכינוס הקולקטיבית לא יפגעו.

7.         מטענות הצדדים התרשמתי כי בידי החייבת טענות הראויות להתברר לגופן, בוודאי כשבידיה חוות דעת גרפולוגית שלא נסתרה על ידי מי מהנושים; אמנם החייבת לא ניהלה את עניניה כנדרש ולא הגישה התנגדות לביצוע השטרות ו/או לא התגוננה כדבעי מפני תביעות הנושים, והגם שאין לעודד התנהלות זו, הרי עולה מהחומר שלפני ומהחלטת הנאמן כי החלטתו לדחות את טענותיה לא ניתנו עקב בירור הטענות אלא נתקבלו כלשונן בהעדר התנגדות לביצוע השטרות ובהעדר התגוננות מפני החובות. כשבאה סוגיה זו לפני הנאמן והיא מתורגמת ל'ממון' ונתבעת במסגרת דיני פשיטת רגל יש לבחון את הטענות הללו ביחד עם תביעות הנושים האחרים, ולשם כך נכון וראוי היה כי הנאמן בתפקידו המעין שיפוטי יתייחס לטענות החייבת שנתמכו בחוות דעת גרפולוגית ויבחן אותן לגופן. אני סבורה כי בנסיבות בהן הציגה החייבת טענות המגובות בראיות לכאורה [חוות הדעת] היה על הנאמן לבחון את הטענות הללו לטובת האינטרסים של כלל הנושים.

8.         סיכומו של דבר ולאור האמור לעיל -

אני מקבלת את עמדת הכנ"ר אשר למשיב 3 בבקשה 7 (כ.א.ל) ודוחה את בקשת החייבת לבטל את אישור הוכחת החוב שהגיש נושה זה;

מתקבלת בקשת החייבת בבקשה 6 ואני מבטלת את אישור הוכחת החוב של המשיב בנק המזרחי מהטעם שהעלה הכנ"ר כמפורט בסעיף 5 לעיל, ובעיקר מאחר שלא רק שהבנק לא הניח תשתית להוכחת תביעתו ולא סתר את טענות החייבת אלא שכלל לא טרח להבהיר מי פתח את החשבון, מי חתם על טפסי פתיחת החשבון, מי אישר את החתימות על מסמכי פתיחת החשבון ולא הובאה כל ראייה לכך שהבנק טרח לאמת את החתימות ואת זהות פותח החשבון, ומשכך לא הניח תשתית להוכחת תביעת החוב והתעלם מטענות החייבת כי היא כלל לא פתחה את החשבון בבנק.

מתקבלת בקשת החייבת (בקשה 5) לביטול אישור הוכחת החוב של המשיבים 3- 7; ניתן היתר לנהל את ההליכים בערכאה המתאימה כמתחייב לצורך הוכחת טענות הצדדים, קרי, הנושים המבקשים לגבות את השיקים שבידם והחייבת המבקשת להתנגד לטענותיהם. 

5129371

512937154678313לאור הנסיבות שתוארו בפירוט – לא ראיתי לחייב מי מהצדדים בהוצאות.          

54678313

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ג, 09 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי חיאט 54678313-2420/08

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה